יום שני, 16 באפריל 2007

מכתב רופא 3- ההחלמה

לאחר מספר חודשים רב כי לא פגשתי בנעמה, הופתעתי לטובה.
ראיתי מולי ילדה עם משקל בריא, ילדה שעומדת על הרגליים, פנים עם צבע, חיוך כובש ועיניים בורקות.
תחילה לא האמנתי שזו באמת נעמה, עם הדקות ראיתי שהיא מתיישבת ומספרת לי את כל התהליך.
האישפוזים, החברות, המקרים, האנשים, המשפחה, החברים.
הכל.
כשביקשתי ממנה לעלות על המשקל משקלה היה 54.20
מבחינתי ובטח מבחינתה זו הייתה עליה דרסטית ושינו דרסטי בהכל.
לעלות כמעט עשרים קילו אחרי שהיא הייתה במצב סופני, מצב קריטי לחייה. מבחינתי זאת הצלחה.
ניגשנו לבדיקות דופק לב, בדיקות דם שגרתיות, ריאות, נשימה, תנודות ראש.
תקין במאה אחוז לא היה אבל תקינות מעל 95% הייתה.מה שאומר שנעמה להבריא הצליחה. היא יצאה מזה לפחות חלקית לצד הטוב.
נעמה ממשיכה מפה בחייה, וכמובן שיהיו מעקבים אבל בכמות שכיחה משהייתה.

2 תגובות:

חניתה אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
חניתה אמר/ה...

בלוג מרגש ביותר, במיוחד המכתב האחרון של החולה. בהצלחה! :)
אוהד אוהד ופז